נושא נגישות אתרי האינטרנט הוא אחד הנושאים החמים ביותר בתחום בניית האתרים בישראל היום. במאמר זה אסקור את נושא נגישות אתרי האינטרנט, את עיקרי "חוק נגישות אתרי אינטרנט" (המרכאות בכוונה, בהמשך תבינו למה). אנסה לפשט ולהסביר מה בדיוק החוק אומר, את מי הוא מחייב, מה הוא מחייב, מי זכאי לפטור מיישומו ועוד.
מה שכתוב במדריך זה נכון לכתיבת שורות אלה (אוקטובר 2017). ב-25 באוקטובר 2017 הנציבות לשוויון זכויות לבעלי מוגבלויות במשרד המשפטים פרסמה עדכונים לתקנות אשר הבהירו מגוון סוגיות פתוחות ושינו כמה מן התקנות הראשוניות שפורסמו בשנים קודמות בנושא נגישות אתרים.
פרק זה על הנגישות הוא מבואי בלבד, ואינו מתיימר להקיף את כל הנושא של נגישות אתרי אינטרנט. מי שמעוניין במידע מקיף על הנושא, איגוד האינטרנט הישראלי הוציא מסמך אינטרנטי מקיף המפרט את כל התקנות החדשות.
מהו "חוק נגישות אתרי האינטרנט"?
"חוק נגישות אתרי אינטרנט" הוא למעשה סעיף אחד (סע' 35) מתוך תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013. ניתן להוריד את מקבץ התקנות המעודכנות לחודש אוקטובר 2017 בפורמט PDF ישירות מאתר איגוד האינטרנט הישראלי.
מטרת תקנות הנגישות היא לאפשר לבעלי מוגבלויות (כגון בעלי לקויות ראייה, חרשים ובעלי מוגבלות בתנועה) לגלוש באתרי אינטרנט ישראליים בצורה נוחה על ידי שימוש במקלדת ו/או תוכנה לקריאת מסך (במקרה של לקויות ראייה), ולאפשר להם להיחשף לכל התוכן ולהשתמש בכל השירותים אשר האתרים מציעים לציבור הרחב.
מתוך אתר משרד המשפטים: "תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים ובלי תלות בזולת. תקנות הנגישות לשירות עוסקות במגוון רחב של תחומים וביניהם: הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן הנגשה של ערוצי השירות השונים."
בסעיף הבא תוכלו לקרוא בגדול על מה מחייבות התקנות.
מה מחייבות התקנות?
התקנות מחייבות את כל אתרי האינטרנט המספקים שירות או מידע אודות שירות לעמוד בתקן הישראלי 5568, שמאמץ במלואו את הנחיות נגישות אתרי האינטרנט של ארגון ה-W3C הבינלאומי, המכונות Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0. איגוד האינטרנט הישראלי אף פרסם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות הללו. התקנה היא כללית אך יש מגוון תנאים המעניקים פטורים (חלקם אוטומטיים, חלקם דורשים הגשת בקשת פטור ואישורה) מהנגשה לפרק זמן מסוים – פירוט בהמשך הפרק.
לפי הנחיות הנגישות WCAG, יש 3 רמות של נגישות: A, AA ו-AAA. החוק הישראלי מחייב אתרים המספקים שירות לציבור לספק הנגשה ברמת AA לפחות. תחת ההגדרה של "שירות לציבור" נכללים גם שירותים ציבוריים (כגון מוסדות ממשלתיים), ארגונים ללא מטרת רווח (כגון עמותות) וגם עסקים פרטיים.
הנגשת אודיו ווידאו
על פי התקנות החדשות שפורסמו באוקטובר 2017, חובת הנגשת וידאו ואודיו שמופיע באתר חלה רק על רשויות ציבוריות או גופים גדולים שהמחזור השנתי הממוצע שלהם גדול מ-5 מיליון ₪ בשנה.
הנגשת מסמכים וטפסים
באופן כללי – יש להנגיש מסמכים המצויים באתר.
מאתר איגוד האינטרנט הישראלי: "טפסים שמילויים נעשה במחשב ומסמכים בהם ניתנו הסברים אודות טפסים – אלה חייבים להיות נגישים ללא קשר מתי עלו לאתר.
מסמכים או תכנים אחרים שהועלו לאתר על ידי צדדים שלישיים (שאינם בעל האתר או מישהו מטעמו) או נמסרו לו ע"י צדדים שלישיים ולא נערכו על ידי בעל האתר או מי מטעמו או בהנחייתו – בעל האתר לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות הנגישות בתכנים אלה. כך לדוגמא: אם בעל אתר מעלה לאתר מסמך לא נגיש שהוא הוריד (ברשות) מאתר של גוף אחר, עליו לציין שמדובר במסמך של גוף XXX ואז אין מחובתו להנגישו."
את מי מחייבות תקנות נגישות אתרים?
מאתר משרד המשפטים: על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק "שירות לציבור" כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. כאמור בסעיף הקודם, על אתרים מסוג זה להיות נגישים ברמה AA של תקן WCAG 2.0, ועניין קצת פחות מוכר, על כל האתרים בישראל שאינם נכנסים תחת הקטגוריה של שירות ציבורי או שירות לציבור, ישנה חובת הנגשה ברמה A:
מתוך תקנות נגישות בשירותי אינטרנט: סע' (ט): על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2) ובלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (ה), יראו חייב בביצוע התאמות נגישות, שאינו רשות ציבורית, אשר ביצע התאמות נגישות בשירות האינטרנט המסופק על ידו ברמה A להנחיות, שנה לכל המאוחר מיום התחילה, כאילו עמד בהוראות תקנת משנה (ב)(2).
מה נחשב שירות לציבור?
לפי התוספת השנייה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (סע' 19י), שירות ציבורי הוא כל אחד מהשירותים שלהלן:
- שירות בריאות
- שירות בידור
- שירות חינוך, השכלה או פנאי
- שירות רווחה
- שירות ספורט
- שירות תיירות
- שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה
- שירות תרבות
- שירות הארחה
- שירות מסחר
- שירות דת
- שירות אנרגיה
- שירות בזק
- שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי
הרשימה הזו מקיפה את רוב סוגי העסקים והמלכ"רים בישראל. המושג "שירות ציבורי" אינו מהווה נגזרת של המושג "המגזר הציבורי", אלא הכוונה במושג זה היא לכל שירות אשר פתוח לכלל הציבור בישראל. בתור מלכ"רים, הסיכוי שהחוק לא תקף לגביכם הוא נמוך מאוד.
האם תקנות הנגישות הן בתוקף כרגע?
בקצרה: כן.
התקנות שונות בין אתרים שהיו קיימים (ופתוחים לציבור) לפני ה-26.10.17, לבין אתרים חדשים.
לאתרים חדשים שנבנו החל מה-27 לאוקטובר 2017: אם מחזור ההכנסות של בעלי האתר עולה על 300,000 ש"ח בשנה בממוצע ב-3 השנים האחרונות, האתר מחויב כבר עכשיו בהנגשה לפי תקן הנגישות 5568 של מכון התקנים ברמה AA.
לאחר שנת 2020, יחויבו בהנגשת האתר כל האתרים החדשים שהמחזור הכספי של בעליהם גבוה מ-100,000 ₪ בשנה.
אתרים שהיו קיימים ופתוחים לציבור לפני ה-26 לאוקטובר 2017: אתרים אלו מחויבים בהנגשה אם המחזור הכספי שלהם עולה על 1,000,000 ש"ח בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות. במידה ומחזור הכספים של האתר עולה על סכום זה, האתר מחויב כבר עכשיו בהנגשה לפי תקן הנגישות 5568 של מכון התקנים ברמה AA.
מי זכאי לפטור מיישום החוק?
פטור בשל נטל כלכלי כבד מדי
פטור בשל נטל כלכלי ניתן אוטומטית, בכפוף להנחיה שבעלי האתרים חייבים לפרסם באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות את דרכי ההתקשרות עימם לצורך קבלת שירות, בין אם באתר שלו ובין באתר אחר. חובה זו נכנסה לתוקף כבר ב-26.10.2017.
הזכאות לפטור זה משתנה לפי ותק האתר, ושונה בין אם האתר היה קיים לפני כניסת תקנות נגישות האתרים המעודכנות לבין אם נבנה ונפתח לציבור אחרי כן.
לאתרים חדשים שנבנו החל מה-27 לאוקטובר 2017: אם המחזור הכספי של הארגון שלכם נמוך מ-300,000 ש"ח בשנה, יש לכם פטור מהנגשת האתר שלכם, ללא צורך באישור ממשרד המשפטים, עד לשנת 2020.
במקרה של פטור לעמותות מחובת נגישות אתרים, הזכאות לפטור תיקבע על בסיס המחזורים של העמותה כהגדרתם בתוספת השנייה לחוק העמותות.
אתרים שהיו קיימים ופתוחים לציבור לפני ה-26 לאוקטובר 2017: בעלי אתר קיים שעונה לקריטריון זה והמחזור הכספי שלו נמוך מ-1,000,000 ש"ח בשנה בממוצע ב-3 השנים האחרונות, פטור מהנגשתו באופן אוטומטי.
פטור בשל אי-היתכנות טכנולוגית
פטור זה מיועד לאתרים אשר מבוססים על פלטפורמות סגורות שאין בהם שליטה על כל האספקטים הטכניים של האתר (כגון WiX). על מנת לבדוק אם הפלטפורמה שלכם עשויה להיכנס תחת ההגדרה הזו, אנא פנו למומחה לבניית אתרים שיבחן את האתר שלכם.
חשוב לציין, שאין בהכרח מדובר בפטור מלא: על בעלי האתר לעשות את כל הניתן במסגרת המגבלות הטכנולוגיות בפלטפורמה על מנת להנגיש את האתר. במידה והפלטפורמה שבה האתר בנוי לא מאפשרת לעשות התאמות נגישות מסוימות, בעלי האתר יכולים לקבל פטור מביצוע ההתאמות הספציפיות הללו.
על מנת לקבל פטור מהנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, יש לעבור את התהליך הבא:
- קבלת חוות דעת חתומה ע"י איש מקצוע מתחום הנגישות על בסיס הטופס הזה של הנציבות.
- העברת חוות הדעת למורשה נגישות השירות (רשימת המורשים של משרד הכלכלה, מעודכנת ל-22.10.17) שיאשר שאכן מגיע פטור מלא/חלקי על בסיס אי-היתכנות טכנולוגית להנגשה.
- נותן השירות שנקבע לו פטור בשל אי-היתכנות טכנולוגית צריך לספק נגישות חלופית, ולפרסם בהצהרת נגישות באתר שלו את דבר הפטור, כולל צילום טופס הפטור החתום ע"י מורשה הנגישות, ואת ההתאמות החלופיות שהוא מספק.
פטור זה יהיה תקף למשך 3 שנים מיום קבלת הפטור.
תודות
בכתיבת פרק זה נעזרתי בשחר בן צבי, "האיש המנגיש", מומחה לנגישות אתרי אינטרנט. תודה על העזרה שחר!
האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.