החוזה עם חברת בניית האתרים הוא מאוד חשוב, מפני שלעיתים מדובר בסכומי כסף גדולים משמעותית מהסכומים שגובה המעצבת. על החוזה לעסוק בכל ההיבטים של בניית האתר, כולל העיצוב הגרפי של האתר, אופן העבודה עם תוכן האתר (למשל: מי מספק את התוכן, האם על בונה האתרים לקחת בעצמו את התוכן הקיים באתר ישן…), לוחות זמנים וכו'. להלן רשימה של הדברים שחשוב ביותר שיופיעו בחוזה:
- עיצוב האתר. ע"י מי נעשה העיצוב? האם ע"י בונה האתר? האם ע"י מעצב חיצוני שנבחר ע"י הלקוח? מעצב שהביא בונה האתר ואושר ע"י הלקוח? שאלה נוספת היא מי מתנהל מול המעצב – הלקוח, או בונה האתר?
- תוכן. האם הארגון יספק תוכן מסודר לאתר לבונה האתר? האם על בונה האתר לקחת את התוכן הקיים באתר הנוכחי ולהשתמש בו לאתר החדש?
לוחות זמנים – אם הארגון מעוניין להחליף את התוכן באתר (בהתאם למה שייקבע בתהליך האפיון), מתי על הארגון לספק לבונה האתר את התוכן? באם אספקת התוכן תיעשה באופן הדרגתי, מומלץ מאוד לקבוע בחוזה לוחות זמנים. - תמיכה בדפדפנים. במוסדות גדולים הנושא הזה יכול להיות מאוד חשוב. במוסדות ממשלתיים כגון משרדי ממשלה או בתי חולים, מטעמי אבטחה, לוגיסטיקה וביורוקרטיה, מחשבים רבים המשמשים את עובדי הארגון עשויים להיות ישנים וכך גם הדפדפן/ים המותקנים בהם. אם הארגון שלכם עונה על תיאור זה, ייתכן ויש לכם טעם לדרוש שהאתר יתמוך בדפדפנים ישנים יחסית. זוהי סוגיה חשובה, מפני שהסטנדרט בתעשייה הוא בניית אתרים שנתמכים ע"י הדפדפנים המודרניים (גוגל כרום, מוזילה פיירפוקס ואולי גם מייקרוסופט אדג'), ולא מציעים תמיכה לדפדפני אינטרנט אקספלורר באשר הם, אפילו לא לגרסה האחרונה שיצאה (אקספלורר 11).
הסיבה לכך היא שהאקספלורר 11, הגרסה העיקרית האחרונה של אינטרנט אקספלורר, יצאה לשוק בשנת 2013. למרות מאז 2013 נעשו באקספלורר 11 עדכונים שוטפים (נכון לשעת כתיבת מאמר זה, העדכון האחרון של הדפדפן נעשה בדצמבר 2016), בבסיסו דפדפן זה אינו תומך היטב בסטנדרט html5, שהוא הסטנדרט המקובל והנפוץ לשפת הסקריפט שבה משתמשים בבניית אתרים בימינו.הדפדפן מייקרוסופט אדג' (Edge), שהוצג עם Windows 10 והחליף את האקספלורר 11, כן מציג תמיכה לא רעה לסטנדרטים החדשים ביותר בתחום בניית האתרים ועל כן, בהחלט סביר לדרוש שהאתר יעבוד בצורה מלאה גם בדפדפן זה.עוד נדבך חשוב בנושא התמיכה בדפדפנים ישנים – במידה והארגון כן ירצה תמיכה בדפדפנים ישנים, סביר מאוד שהדרישה הזאת תייקר את הפרויקט. קשה לי להעריך בכמה, מפני שהסכום תלוי באפיון של הפרויקט. בתחום התאימות-לאחור לדפדפנים ישנים, אין ממש סטנדרט בכל הקשור לתמחור. - לוחות זמנים. כדאי לציין בחוזה לוחות זמנים שהוסכמו בין הצדדים דד-ליין להעברת תכנים לבונה האתרים, דד-ליין להצגת האתר הגמור לארגון (כתלות בתאריך קבלת העיצוב הסופי מהמעצב ואישורו ע"י הלקוח) וכיו"ב. במידה ומדובר בפרויקט גדול לאתר בעל פונקציונליות מורכבת, כדאי לחלק את הפרויקט לחלקים ולקבוע תאריכי "דילבור" (מונח שמשתמשים בו לעיתים בתחום ומשמעותו העברת מוצר/חלק מוגמר ללקוח, מגיע מלשון delivery) גם לכל חלק בנפרד.
- תנאי תשלום. בדומה לחוזה עם המעצב, יש בוני אתרים וחברות שדורשות מקדמה בתחילת העבודה, תשלום בחלקים לפי ההתקדמות או תשלום מלא בסוף העבודה. אין ממש סטנדרט בנושא, וסביר שתנאי התשלום ישתנו מפרויקט לפרויקט בהתאם ללקוח, לאפיון ולדרישות.
- קבצים ורישיונות. ייתכן שבאתר המעצב/בונה האתרים ישתמש בתמונות סטוק, אילוסטרציות, פונטים ברישיון וכד', אשר כפופים למגבלות רישוי. מומלץ להתייחס לנושא.
- חשבונות גוגל אנליטיקס וגוגל אדוורדס, פייסבוק פיקסל. גוגל אנליטיקס הוא שירות חינמי של גוגל המאפשר לבעלי אתרים לעקוב אחר תנועת הגולשים באתר שלהם. בד"כ, אם לארגון יש חשבון גוגל אנליטיקס, על בונה האתר להטמיע את קוד המעקב באתר. אין סיבה לתת לו גישה. פייסבוק פיקסל הוא קוד מעקב דומה, המשמש לשיווק באמצעות פייסבוק. גוגל אדוורדס הוא שירות הפרסום של גוגל, וגם לשירות זה יש קוד מעקב. במידה ויש לכם חשבון גוגל אדוורדס, ודאו שבונה האתר יטמיע אותו בצורה תקינה באתר. בעיקרון תחום זה שייך יותר למקדמי אתרים, סוכנויות דיגיטל ומנהלי קמפייני פרסום, אך שווה להכיר את הנושא.
- בעלות על תבניות ותוספים (לאתרי וורדפרס). תבניות: באתרי וורדפרס, על מנת להקל על תהליך הבנייה של האתר, במקרים רבים משתמשים בתבניות עיצוב (themes) מוכנות מראש, המציעות מגוון פונקציות מובנות כגון גלריות מדיה, שליטה קלה בצבעים ובאלמנטים שונים בעיצוב האתר ועוד. ישנן הרבה תבניות חינמיות שניתן למצוא באינטרנט די בקלות, אך לרוב אינן ברמה גבוהה. התבניות האיכותיות יותר בדרך כלל עולות כסף. בדרך כלל מדובר על עלות שנתית או חצי שנתית של כמה עשרות דולרים לרישיון, ובתמורה מקבלים תמיכה ועדכונים תקופתיים של התבנית. במידה ונרכשת תבנית ברישיון, מומלץ מאוד שהחוזה יפרט את נושא הבעלות על רישיון התבנית. למתכנתים ותיקים, חברות בניית אתרים וכדומה, לעיתים יש רישיון רב-אתרים שנקרא בדרך כלל "רישיון מפתח", המאפשר לו להתקין את התבנית על מספר אתרים גדול. במקרה כזה, הבעלות על התבנית היא של בונה האתרים, ויש להסדיר בחוזה את נושא העדכונים והתחזוקה של התבנית במקרה של בעיות. תוספים: פלטפורמת וורדפרס מאפשרת להתקין באתר תוספים (plugins), אשר מוסיפים לו פונקציונליות מורכבת, בקלות רבה. דוגמאות לתוספים: תוסף ליצירת טפסים כמו "צור קשר", תוסף לגיבוי האתר, תוסף לאבטחת האתר, תוספים המאפשרים בנייה קלה של דפי האתר, ועוד. ישנו מאגר חינמי עצום של תוספים חינמיים באתר הרשמי של וורדפרס, אך ישנם תוספים איכותיים ושימושיים שעולים כסף ("תוספי פרימיום"). במידה ובונה האתר ירצה להשתמש בתוספי פרימיום למיניהם, מומלץ לציין בחוזה את נושא הבעלות על רישיון התוסף. גם במקרה של תוספי פרימיום יש מקרים שיוצרי התוספים מציעים רישיון מפתח – מומלץ לבדוק זאת עם בוני האתרים ולהסדיר את הנושא בחוזה במקרה הצורך. בנוסף, לעיתים, שירותי אחסון שונים בישראל מציעים בחינם כמה תוספים כאלו, אז שווה לבדוק גם את העניין הזה.
- אחסון האתר. על מנת שאתר האינטרנט יהיה נגיש 24/7 לכל גולש המעוניין בכך, על האתר להיות מאוחסן בשירות אחסון אתרים. ישנם מאות-עד-אלפי שירותי אחסון ברחבי העולם, ואפילו לא מעט ספקים בארץ. ישנן חברות בניית אתרים המחזיקות בשרת וירטואלי אצל ספק כזה, או בחשבון אחסון המאפשר לאחסן כמות גדולה של אתרים (מה שנקרא בשפה המקצועית "חשבון ריסלר").
לכל ארגון יש צרכים שונים ואמצעים שונים לניהול ותחזוקה של האתר הארגוני, ולכן לכל ארגון עשוי להתאים פתרון אחסון מסוג אחר. יש לשקול את האלטרנטיבות לפני תחילת בניית האתר ולפני החתימה על החוזה עם בונה האתר. בכל מקרה, מומלץ מאוד להבהיר בחוזה את נושא אחסון האתר, תחזוקה, שירות ועוד. למידע נוסף, הנכם מוזמנים לקרוא את הפרק על אחסון אתרים. - תמיכה. חשוב מאוד להסדיר בחוזה את נושא התמיכה לאחר סיום הפרויקט (ה"מסירה"). יש לציין את משך הזמן לאחר הפרויקט שבו בונה האתרים מתחייב להעניק תמיכה לארגון. כדאי לפרט גם באילו מקרים בונה אתרים מחויב לתת תמיכה ובאילו לא; למשל, במידה ומישהו מהארגון או משירות האחסון עורך שינויים בקוד של האתר, האם על בונה האתרים חלה האחריות לתיקון? כנראה שלא. דוגמה אחרת: נניח שכתוצאה מעדכון של תבנית או תוסף בוורדפרס, משהו באתר נהרס – האם בונה האתרים מחויב לטפל בזה? נושא התמיכה הוא חשוב ומאוד מומלץ להסדיר אותו בחוזה.
- הדרכה. אתרי אינטרנט רבים נבנים על בסיס מערכות לניהול תוכן (באנגלית: Content Management Systems, או בקיצור CMS). בדרך כלל, מדובר במערכות מורכבות אשר דורשות ידע מינימלי והיכרות עמן על מנת לנהל את תוכן האתר. בדרך כלל, נהוג שבונה האתר מספק הדרכה ללקוחות על אופן התפעול של מערכת ניהול האתר, עם הוראות לגבי שינוי הגדרות מסוימות, הדרכה על הזנת תוכן, הוספה/מחיקה של דפים ועוד. ישנם חוזים בהם מצוינת כמות שעות מסוימת שיוקדשו להדרכה. חשוב לציין שסביר שבונה אתרים מקצועי יקדיש את כמות הזמן הנדרשת עד שהלקוח בקיא עד כמה שצריך לגבי אופן השימוש במערכת, גם אם מדובר במשך זמן ארוך מזה המצוין בחוזה. כפי שציינתי כבר מוקדם יותר במאמר, החוזה קיים רק למקרה שיש בעיה, ויש חשיבות גדולה לאמון בין הארגון לבין בונה האתרים.
- נגישות. נושא אחרון חביב אך מאוד חשוב שחייב להיות מוסדר בחוזה הוא הנגשת האתר. מאוד מומלץ להסדיר בחוזה מי יטפל בנושא הנגשת האתר. חשוב מאוד לציין כי האחריות החוקית להנגשת האתר חלה על בעל האתר (כלומר, הארגון) בלבד. מי שחשוף לתביעה במקרה של פגיעה כתוצאה מחוסר נגישות הוא הארגון בלבד. יש כמה אפשרויות לטיפול בנושא הנגישות:
- במקרה שבונה האתרים בקיא בחוקי הנגישות, אפשר לסכם שהוא/היא יעשו את עבודת ההנגשה. קחו בחשבון שאין הרבה בוני אתרים ששולטים באופן מלא בחוקי הנגישות ובאופן יישומם בבניית אתר, והדבר יוסיף לעלויות בניית האתר. תוספת המחיר יכולה לנוע החל מ-1,500 ש"ח ועד לעשרות אלפי שקלים,
- הארגון יביא מומחה נגישות מטעמו שיעבוד מול בונה האתרים לאורך תהליך הבניה וידאג שכל הדרישות המתחייבות מהחוק ייושמו באתר. זוהי האופציה המועדפת בעיני, מפני שהנגשה של אתר לאחר בנייתו זוהי משימה יותר קשה ויותר יקרה מאשר הנגשה תוך כדי עבודה.
- לאחר סיום הפרויקט, הארגון יביא מומחה נגישות שיעשה את עבודת ההנגשה. כפי שציינתי בסעיף הקודם, אני ממליץ על הנגשה תוך כדי עבודה, מפני שהיא לרוב יעילה יותר, מהירה יותר וזולה יותר. עם זאת, לפעמים יש אילוצים ויש צורך לעשות את עבודת ההנגשה מאוחר יותר.
רוצים לדעת עוד על נושא נגישות האתרים? קראו את הפרק שעוסק בנגישות לאתרי מלכ"רים.
הערה חשובה! אין שום הסמכה או תקן ל"מומחה נגישות"! החוק הקיים לא מעניק סמכות לאף גורם לקבוע כי אתר הוא מונגש ברמה התואמת לדרישות החוק. הדבר פותח דלת לתופעה של כל מיני "מומחים מטעם עצמם", שטוענים שהם מומחי נגישות, ואף מבטיחים לכם אחריות על ההנגשה של האתר. יש להיזהר מאוד מאנשים שמבטיחים אתר מונגש ב-100%, מפני שאם הארגון נתבע – מי שישלם פיצוי במקרה של הפסד בתביעה הוא הארגון. ניתן כמובן במקרה כזה לתבוע את המנגיש, אך הדבר יכול לגרור הוצאות משפטיות נוספות, זמן, כסף ובעיקר עצבים. ההמלצה שלי בבחירת מומחה נגישות היא לעשות מחקר אינטרנטי, לשאול חברים ומכרים ולמצוא איש מקצוע "עם קבלות" – כלומר, בעל ניסיון מוכח, בעל המלצות מחברים או קולגות, או בעל תיק עבודות עם רפרנסים שניתן לפנות אליהם על מנת לברר פרטים. אם לא תמצאו איש מקצוע דרך חברים, מכרים או קולגות, ניתן לנסות לפנות לעמותות ותיקות בתחום הסיוע לבעלי מוגבלויות כגון עמותת "נגישות ישראל", ייתכן והם יוכלו להפנות אתכם למומחה שהם סומכים עליו. חוץ מזה, ניתן גם לפנות אליי ואמליץ לכם על אנשי מקצוע שאני מכיר.
האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.